עקרון שלטון העם

הגדרת עקרון שלטון העם

בדמוקרטיה העם הוא הריבון ומהווה את מקור הסמכות של כל בעל תפקיד שלטוני, והוא שולט באופן עקיף באמצעות נציגיו שאותם בחר לפרלמנט כדי שייצגו אותו בשמו. הנבחרים נושאים באחריות בפני העם והוא רשאי להחליפם, כאשר הם מועלים בתפקידם. מנגד, על הבוחרים מוטלת החובה להשתתף באופן פעיל בפוליטיקה על מנת להשפיע על קבלת ההחלטות, מעבר להצבעה בקלפי אחת לארבע שנים.


שלטון העם הוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה, אך לא מספיק

מצד אחד, הוא תנאי הכרחי שהרי עצם המילה "דמוקרטיה" הנה צירוף של המילים "דמוס"(עם)+"קרטיה"(שלטון), ולכן, אם העם לא שולט באופן ישיר או עקיף ע"י נציגיו הרי שהמשטר אינו דמוקרטי.

מצד שני, הוא אינו תנאי מספיק שכן בצד כל עיקרון דמוקרטי חייבים להתקיים עקרונות דמוקרטיים נוספים, ובעיקר עקרון ההגנה על זכויות הפרט והמיעוט. 


"דמוקרטיה ישירה" ו"דמוקרטיה עקיפה"/ייצוגית

שלטון העם יכול להתבטא באופן ישיר כ"דמוקרטיה ישירה" או באופן עקיף:

הגדרת דמוקרטיה "ישירה"

דמוקרטיה בה העם/האזרח משתתף בהליך קבלת ההחלטות במדינה (חקיקה, ביצוע, שיפוט) באופן פעיל וישיר ללא מתווכים. (כמו הדמוקרטיה האתונאית).

הגדרת דמוקרטיה "עקיפה"

דמוקרטיה בה רק נציגי העם הנבחרים משתתפים בהליך קבלת ההחלטות, והעם שולט באמצעותם באופן עקיף. כיום, כל הדמוקרטיות המערביות בעולם הן עקיפות/ייצוגיות.


הסיבות לכך שכל הדמוקרטיות כיום הן עקיפות/ייצוגיות

א. גודל האוכלוסייה: מגביל מבחינה טכנית את האפשרות להשתתפות כל האזרחים בקבלת ההחלטות ומסרבלו.

ב. היעדר יכולת כלכלית וזמן: קבלת החלטות במדינה מודרנית דורשת הקדשת זמן רב שאינו מצוי בידי רוב העם העסוק בפרנסתו. לכן הציבור מעדיף לבחור בנציגים שהליך קבלת ההחלטות יהיה כל עיסוקם.

ג. היעדר מומחיות: קבלת החלטות במדינה מודרנית דורשת ידע מקצועי נרחב בתחומים רבים, שאינו מצוי בידי רוב הציבור. לעומת זאת, לרשות המערכת הפוליטית  עומדים מומחים רבים.

ד. אדישות פוליטית: רוב הציבור אינו מכיר את הסוגיות העומדות על סדר היום הציבורי ואת המערכת פוליטית, ואינו רוצה להכירם.


חשיבות ההשתתפות הפוליטית לעקרון שלטון העם

אדישות פוליטית בכלל, ושיעור נמוך של מצביעים בבחירות בפרט, מסכנים את הדמוקרטיה ומרוקנים את עקרון שלטון העם מתוכנם, משתי הסיבות הבאות:

- חשיבות ההשתתפות בבחירות 

אם שיעור המצביעים בבחירות הוא נמוך , הרי שהפרלמנט (בית הנבחרים) כבר אינו מייצג את העם אלא רק מיעוט מהעם. לכן, בדמוקרטיה עקיפה/ ייצוגית, חובתו (המוסרית) המינימאלית של כל אזרח היא לפחות להצביע בבחירות פעם ב-4 שנים. 

- חשיבות המעורבות הפוליטית גם בין מערכות הבחירות

עקרון שלטון העם תלוי גם בהשתתפות פוליטית של האזרחים מעבר להצבעה בבחירות פעם ב-4 שנים.  כי אם האזרחים לא מתעניינים במעשי נציגיהם, לא מפקחים עליהם, ולא מנסים להשפיע על החלטותיהם (על החקיקה ועל ההחלטות השלטוניות)- הנציגים עלולים לנצל מצב זה ולפעול ללא הגבלה למען תועלתם האישית, תוך פגיעה באינטרסים של כלל הציבור.


דרכים של מעורבות פוליטית: כיצד האזרח יכול להשפיע על השלטון

1.הצבעה בבחירות לפרלמנט("מי שמצביע, משפיע")

ציבור רחב יחסית הנע בין 50% ל-80% מהאזרחים, פרט להצבעה בבחירות אינו עושה שום דבר נוסף

2. התעניינות בפוליטיקה 

כדי שאזרח יוכל להשפיע על נציגיו מוטל עליו קודם כל להתעניין, להכיר ולדעת על הנעשה בפוליטיקה באמצעות קריאת עיתונים, אתרי חדשות ודעות באינטרנט צפייה בחדשות ובאקטואליה.

3. תגובות להתרחשויות פוליטיות וחברתיות באמצעות אמנות לסוגיה

 באמנות, בספרות בתיאטרון ובקולנוע.

4. שימוש האזרחים באמצעי התקשורת

פנייה לעיתונות המקוונת, הכתובה והמשודרת על מנת להפעיל לחץ דעת קהל על השלטון

5. פנייה לגופי ביקורת ממוסדים

בג"ץ, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור.

6. לגייס דעת הקהל על מנת להפעיל לחץ ציבורי על השלטון ע"י הפגנות, שביתות וכיו"ב.

 השלטון תלוי בדעת הקהל עליו, לכן ניתן להשפיע על מדיניותו והחלטותיו באמצעות גיוס כוח מחאה והפעלת לחץ ציבורי בדרכים רבות: בארגון כינוסים, עצומות, עצרות, הפגנות, שימוש ברשתות חברתיות באינטרנט, טוקבקים, שליחת מיילים למייל האישי של נבחרי הציבור.

7. להקים עמותה,איגוד עובדים קבוצת אינטרס/קבוצת לחץ או להשתייך לאחד מהם

כל אחד מאיתנו יכול להגביר את כוחו מול השלטון על ידי הקמת קבוצה/עמותה או הצטרפות לקבוצה קיימת, וביחד עם חבריה לגייס דעת קהל, להופיע בוועדות הכנסת השונות במהלך תהליך חקיקת חוקים הנוגעים לאינטרסים של הקבוצה, ופעולות רבות נוספות.

8. לשמש במשרה שלטונית/ציבורית

אזרח העובד בתפקיד ציבורי יכול להשפיע יותר כי הוא פועל מתוך המערכת הפוליטית ונהנה ממעמד ציבורי. לכן בעלי הון, ובעלי תפקידים ציבוריים בכירים בצבא, בכלכלה, בתקשורת,("אליטות") הם בעלי כוח של ממש שיש להתחשב בו.

9. לעסוק בפוליטיקה: להתפקד למפלגה, להקים מפלגה, להיבחר לכנסת

אזרח יכול להשתתף ממש בתהליך קבלת ההחלטות במדינה, על ידי הפיכת הפוליטיקה למקצועו. הוא יכול להתפקד לאחת מהמפלגות, או להקים מפלגה חדשה ולרוץ באמצעותה לבחירות כמועמד, או במישור המקומי(למשל לראשות העירייה, למועצת העיר), או במישור הארצי(לכנסת), שמשם ההשפעה היא הרבה ביותר.