זכויות אדם (בסיסיות)

מהן "הזכויות הבסיסיות"?
הזכויות הבסיסיות הינן קבוצה של זכויות שניתנות לכל אדם, מרגע לידתו ולכל אורך חייו.
זכויות אלו ניתנות בצורה אוטומטית, ולכן המדינה לא יכולה לשלול אותן ללא סיבה ראויה ורק לאחר הליך משפטי מתאים.
זכויות או נועדו לשמירה על כבודו של אדם וקדושת חייו.
על המדינה להגן על זכויות אלו באמצעות מוסדות ומנגנונים שונים, דוגמת צבא ומשטרה.

את הזכויות בקבוצה ניתן לזכור לפי ראשי התיבות כ"ח החש"ק

כבוד [כולל פרטיות ושם טוב], חיים ובטחון, הליך הוגן, חירות, שוויון, קניין

פירוט הזכויות
1. הזכות לחיים ולבטחון  / הזכות לשלמות הגוף: זכותו של כל אדם לחיות בצורה בטוחה, ללא חשש לחייו או לגופו, ולהיות מוגן מפני איומים מפני פגיעה. על המדינה מוטלת החובה להגן על זכות זו באמצעות מנגנונים שונים דוגמת צבא או משטרה.



2. הזכות לכבוד: זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס מעליב, משפיל או מבזה.
זכות זו סובייקטיבית ונתונה לפרשנויות, ולכן יש לה זכויות משנה מוגדרות יותר:

2א. הזכות לפרטיות: זכותו של כל אדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו האישיים - ללא הסכמתו.

2ב. הזכות לשם טוב: זכותו של כל אדם שהמוניטין שלו לא ייפגעו כתוצאה מפרסום דברי שקר בפומבי.



3. הזכות להליך הוגן: זכותו של כל אדם שזכויותיו הבסיסיות לא ייפגעו מעבר לנדרש בעת מגע עם רשויות החוק.

 לזכות זו נקבעו מספר כללים כדי לממש אותה:

- לפני משפט: אין לעצור אדם ליותר מ-24 שעות ללא אישור שופט; אין לבצע חיפוש בביתו ובכליו של אדם ללא הסכמתו או צו שופט.

- בזמן משפט: כל אדם זכאי לייצוג של עורך דין; זכאי לדעת במה הוא מואשם; זכאי לשופט הוגן ונייטרלי; וזכאי למשפט פומבי (פרט למקרים של בטחון המדינה, אונס או קטינים).

- אחרי משפט: זכותו של כל אדם לערער על פסק הדין וגזר הדין.
(עמית טנצר)



4. הזכות לשוויון: כל בני האדם נולדו בעלי ערך דומה, ולכן הם זכאים לקבל יחס שווה לזולתם ולהיות מוגנים מפני אפליה שאינה מוצדקת, ללא הבדלי דת, גזע ומין.


ישנם שני מובנים לשוויון:

- שוויון פורמלי: שוויון זה הוא בהליכים ובזכויות שניתנים לאדם, כלומר מוודאים שכולם יקבלו יחס שווה, גם אם מדובר באנשים שונים זה מזה. למשל: שוויון בפני החוק - החוק פונה באופן שוויוני לכולם ונאכף באופן שווה; שוויון פוליטי - לכל האזרחים זכות שווה לבחור ולהיבחר, הקול של כל אדם שווה לאחר בקלפי.

- שוויון מהותי: שוויון זה הוא בנסיון להגיע לתוצאה שווה בין אנשים שונים, ולכן לעתים אנשים שונים זה מזה יקבלו יחס שונה, בנסיון להביא אותם לתוצאה דומה; זהו שוויון הזדמנויות, בו שואפים לתת לכולם הזדמנות שווה להגשים את עצמם ולקחת חלק בחיים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים במדינה.
(גל קפהן)



בתוך הזכות לשוויון מדברים על 3 סוגי מדיניות:

- אפליה פסולה: מתן יחס שונה לבני אדם שווים ללא סיבה מוצדקת ורלוונטית למצב. אפליה יכולה להיות כנגד בני אדם יחידים או קבוצות.

- הבחנה (מותרת): מתן יחס שונה לבני אדם שונים כשהשוני ביניהם רלוונטי למצב. יחס שונה זה הוא לבני אדם יחידים, והוא לרוב קבוע.

- העדפה מתקנת: מתן זכויות יתר לקבוצה מוגדרת של אנשים ולזמן מוגבל, על מנת לתקן עוול היסטורי שגרמה להם המדינה או פער בינם לבין אוכלוסיית הרוב. מדיניות זו היא זמנית - לפרק זמן שנקבע מראש (למשל 5 שנים) או עד לצמצום הפער.
(שחר בן צבי)


לגבי מדיניות ההעדפה המתקנת הדיעות חלוקות - יש הרואים בה דבר חיובי ואילו אחרים סבורים שהיא מזיקה.

נימוקים בעד העדפה מתקנת:
1. מאפשרת לצמצם פערים בין קבוצות שונות בחברה, דבר שלא בטוח שיושג בדרך אחרת.
2. מהווה דוגמה של המדינה ללקיחת אחריות על עוול שביצעה.
3. מאפשרת לבטל דיעות קדומות לגבי אוכלוסיה מקופחת.

נימוקים נגד העדפה מתקנת:
1. מהווה אפליה כלפי שאר האוכלוסיה.
2. יוצרת תלות של הקבוצה במדינה ובהטבות הניתנות לה.
3. מקטינה את הרצון והמוטיבציה של חברי הקבוצה להשקיע כדי להגיע להישגים.



5. הזכות לקניין: זכותו של כל אדם להחזיק ברכוש, לצבור אותו ולהשתמש בו כרצונו - מבלי לחשוש שיילקח ממנו או שייפגע.

ישנם שני סוגי קניין: 
א. קניין חומרי או מוחשי - רכוש פיזי בו עושים שימוש ונהנים ממנו, דוגמת אדמה, בית, רכב, כסף וכו'.
ב. קניין רוחני - פרי יצירה של אדם ושאין להם בהכרח קיום פיזי, דוגמת המצאה, פטנט, שיר, מחקר וכו'. קניין רוחני נקרא גם "זכויות יוצרים".




6. הזכות לחירות ונגזרותיה:

הזכות הכללית לחירות:

אחת מן הזכויות הטבעיות, המאפשרת לכל אדם לפעול כרצונו, מבלי שיוגבל על-ידי אדם אחר או על ידי המדינה.

זכות זו ניתנת להגבלה במספר מקרים:

א.      כאשר מימוש הזכות פוגע או עלול לפגוע במימוש זכויות של אדם אחר.

ב.      כאשר מימוש הזכות פוגע או עלול לפגוע בחברה – בסדר הציבורי, בשלום הציבור, בבטחון המדינה.

ג.       כאשר מימוש הזכות יכול לפגוע באדם עצמו.

לזכות לחירות מספר נגזרות, הנקראות "חופשים":

חופש המחשבה והדיעה: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לחשוב ולגבש לעצמו דיעות בנושאים שונים מבלי שיוגבל ע"י המדינה או בני אדם אחרים [עניין זה תקף לגבי כל הנגזרות מכאן והלאה].

חופש המצפון: נגזרת של הזכות לחירות, המהווה סוג פרטי של חופש המחשבה והדיעה. חופש זה מאפשר לכל אדם לגבש לעצמו אמונות ודיעות בתחום המוסר, להחזיק בהן ולבטא אותן, גם אם הן נחשבות לקיצוניות.

חופש הביטוי: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לבטא את דיעותיו ואמונותיו בפומבי ובחופשיות, בדרכים שונות ומגוונות.

חופש העיתונות: נגזרת של הזכות לחירות, המהווה סוג פרטי של חופש הביטוי. חופש זה מאפשר לכל אדם להתבטא בצורה חופשית מעל דפי העיתון ללא צנזורה, ואף מאפשרת לכל אדם לפתוח עיתון ולהפיץ את דיעותיו בפומבי.

חירות המידע=זכות הציבור לדעת: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לקבל מידע אודות תפקוד רשויות השלטון השונות, וכן לקבל מידע הנוגע לחייו ורלוונטי לקבלת החלטות.

חופש ההתאגדות: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל קבוצת אנשים להתחבר לשם השגת כח רב יותר למימוש מטרות שונות.

חופש הנישואין: נגזרת של הזכות לחירות, המהווה סוג פרטי של חופש ההתאגדות. לפי חופש זה, כל זוג בני אדם שהגיעו לפרקם (לגיל החוקי לנישואין) רשאים להתחתן ולהקים משפחה, מבלי שהמדינה או אחרים ימנעו זאת מהם.

חופש הדת: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לבחור את אמונתו הדתית ואת מנהגי הפולחן אותם יקיים במסגרת אחת הדתות המוכרות.

חופש מדת: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לבחור שלא להאמין בשום דת ולא לקיים פולחנים דתיים של דת כלשהי.

חופש התנועה: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לנוע בחופשיות בתוך המדינה ובין מדינות מבלי שתימנע ממנו הכניסה לאזורים מסויימים ומבלי שיצטרך לשלם על כך.

חופש העיסוק: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לבחור בכל מקצוע ומקום עבודה בו הוא מעוניין, כל עוד הוא עומד בתנאים הנדרשים לאותו המקצוע.

חופש ההפגנה: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם למחות בפומבי כנגד כל נושא שאינו מתנהל כראות עיניו.

חופש השביתה: נגזרת של הזכות לחירות, המהווה סוג פרטי של חופש ההפגנה. חופש השביתה מאפשר לכל עובד למחות כנגד תנאי העסקתו באמצעות אי-עבודה, לאחר שמיצה את כל הכלים האחרים להדברות עם המעסיק.

חופש ממאסר שרירותי: נגזרת של הזכות לחירות, המגנה על האדם כך שלא יהיה כלוא ללא סיבה וללא הצדקה. [מתקשר לזכות להליך הוגן]

חופש הבחירה: נגזרת של הזכות לחירות, המאפשרת לכל אדם לבחור בין מספר חלופות (אפשרויות) בתחומים שונים בחייו, מבלי שיכפו עליו לבחור בצורה אלימה. = זכות זו נחשבת למקבילה ל"זכות הכללית לחירות".


התנגשות בין זכויות ובין זכויות לאינטרסים

זכויות אינן מוחלטות, ובמצבים רבים הזכויות מתנגשות זו בזו או עם אינטרסים רחבים (רצונות ציבוריים רחבים).

במצבים כאלו של התנגשות, יש להפעיל "שקלול ואיזון בין זכויות": 

א. קביעה של חשיבות הזכויות המעורבות בעניין (האם יש זכות אחת שחשובה מאחרת).

ב. נסיון להגיע למצב בו כל הזכויות והאינטרסים המעורבים בעניין נפגעים במידה המינימלית האפשרית, בהתאם לחשיבות שנקבעה לכל אחת מהזכויות באירוע.